תוכן

י) גם יש טעם אחר, והוא כי ג' הויו"ת אלו, הניתנים בז"א, הם בתחילה בחי' חיות עצמו, והוא מלוי מ"ה. ואח"כ לוקח חיות מן אימא, והוא מלוי דס"ג. ואח"כ לוקח חיות יותר גדול מאבא, והוא מלוי דע"ב. ולכן מוכרח הוא, שבתחלה יכנס בו חיות עצמו, שהוא מלוי מ"ה, שהוא י"ט, בג' ימי הקליטה, ואח"כ יקח דס"ג, ואח"כ דע"ב, כסדר מעלת המדרגות. ודע, כי בחי' ג' קוים, שהם סוד ג' פעמים ו' ניצוצות, שנכנסו בג' ימי הקליטה, הם הם סוד ג' אלפי"ן, שיש בהוי"ה דמ"ה. והנה עוד יש סימן אחר, אשר נתנו חכמים ז"ל, והם מ' יום של יצירת הולד. והענין הוא, כי אחר שנכנסו בז"א י"ט ניצוצי מלוי מ"ה, בג' ימי הקליטה, הנה נכנסים אח"כ ניצוצי מלוי ס"ג, שהם ל"ז, בל"ז ימים אחרים. הרי כי ביום מ', נכנס גם מלוי ס"ג שהוא מאימא. וזהו סוד טעם, למה אין צורת הולד ניכר, עד מ' יום. לפי שכל ציור הולד, הוא מאימא. כי לכן נקודת הצירי, היא באימא, בסוד וייצר ה' אלהים, כנזכר בספר התקונים תקון ע'. ונמצא, כי י"ט ניצוצין דמלוי דמ"ה, הם בחי' הולד עצמו, הנקרא ז"א. ול"ז ניצוצות מלוי ס"ג, הם בחי' טיפת זרע אימא, אשר על ידה מצטייר הולד.